ים של חומר גלם

אריק להב-ליבוביץ 70 תתי-ציונים כמו טוב מינוס או רע פלוס . ככה אני מכריח את עצמי שלא לדחות החלטות להמשך ולתעד בטקסט את הרושם הראשוני . את כל הטייקים בגודל שוט מסוים, בלי להתייחס לציון, אני מאגד לסיקוונסים, כך שלכל גודל שוט יש סיקוונס שאיתו אני עובד . הבונוס הגדול הוא שבמהלך חיפוש אני משוטט ורץ על חומרי הגלם כמו בעידן העריכה האנלוגית . כלומר, על הדרך למצוא טייק מסוים, אני סורק עוד ועוד טייקים שלא התכוונתי לצפות בהם . והמון פעמים האקראיות הזו זימנה לי פתרונות מכיוונים לא צפויים ולא מתוכננים . יש עורכים שעובדים בשיטה של שכבות וידיאו של טייקים שונים, כלומר מניחים שוט ומעליו יהיו אלטרנטיבות . מהסיבה שהזכרתי קודם אני מעדיף את השיטה האופקית, שמאפשרת סריקה רצופה של כלל הטייקים . בסרט דוקומנטרי, בעת צפייה בחומרי הגלם אני מכריח את עצמי לחלק את החומר לסצנות, וחשוב לי מאוד לתת לכל סצנה כותרת קצרה ותמציתית . אם אני מתקשה למצוא כזו, סימן שיש כאן בעיה : או שהסצנה בעלת יותר מדי נושאים, או שהיא סתמית עד כדי כך שאינה נושאת משמעות ספציפית . הסצנה צריכה להיות ממוקדת, כלומר לעסוק בעניין אחד ולא יותר, והיכול...  To the book