|
|
אריק להב-ליבוביץ 24 אנרגיה משחקית בין קאט לקאט . הניסיון לחבר לרצף אחיד קטעי משחק במצבי רוח שונים נידון לכישלון . הצופה ירגיש מיד שמשהו לא נדבק . במאים צעירים מתייחסים בכובד ראש מוגזם להמשכיות הוויזואלית, ובגלל טעויות שעשו בה הם עלולים לוותר על חומרים טובים . הדבר היחידי שחשוב בהמשכיות הוויזואלית הוא המשכיות קווי העיניים, היות שהן החלון לנשמתן של הדמויות . יש שלל דוגמאות לטעויות בהמשכיות בסרטים, גם בכאלה עתירי תקציב . למה לא הבחנו בהן בעת הצפייה ? כי הקֶשב הרגשי שלנו פנה למקום אחר . העיסוק בהמשכיות כשלעצמו לא מעניין אף אחד . אני תמיד אומר לבמאים שאם מישהו מעיר לנו על המשכיות, אז הסרט בבעיה יותר עמוקה, זהו רק סימפטום . ערכתי כמה סרטים שעוסקים אך ורק בהתפתחות הרגשית תוך התעלמות כמעט מוחלטת משאר השיקולים . הסרטים הללו מחפשים משהו אחר מאשר סיפור עלילה . סרט כמו מלנומה אהובתי נוצר בגישה זו — העריכה בו רק עוברת בין מצבים רגשיים . לעיתים המעברים הללו יוצרים חספוס כי התפתחות הרגש וההולכה הרגשית כופים על התמונה מעברים שלא מתחשבים באיכות הקאטים .
To the book |
|
|