הקושי להתאמן בחציית מרחק חברתי

104 | נתערב שתצליחו שבהחמצה זו המשיכו הנערות גם לאחר הסדנה להתבצר בטעמים המוכרים להן ולהימנע מאוכל "לבן", הנתפס "אחר" . התבצרות זו סייעה להן לחזור ולהישען על קשרים אופקיים מוכרים, המחזקים חוויית שייכות, תחושת ערך וזהות, בעיקר אתנית, וחוויית נחמה המציעה שותפות גורל, שלא רלוונטית לכאורה כשמדובר בקשר עם "אחרות" ( אופנהיים - שחר, 2016 ) . התבצרות זו נוטה לשמר את המבט החיצוני המגדיר את המוצא האתני שלהן בדרך כלל כנטל . ההשוואה שהנערות משתי הקבוצות עורכות מאפשרת להן לשמר גבולות חברתיים וסמליים שאי - אפשר לחצותם בעיניהן . כך מתגבר הפיצול בין "אנחנו" ל"הם", כאילו מדובר בשיוך לעולמות אחרים ולמציאות אחרת, ולא בשכנות המתגוררות באותו מקום וחיות במרחב מעמדי דומה . כך נמנעת אפוא האפשרות לייצר קהילת עמיתות ( 1998 Wenger, ) , קהילה הלומדת למידה הדדית אילו גבולות אפשר לחצות ובאיזה אופן כדי ליצור ולשרטט מרחבי שייכות חדשים ( 2008 Anthias, ) . 100 | נתערב שתצליחו הנחיה . לאחר שלושה מפגשים מתחילת הסדנה הורו לנו לצרף את הנערות בנות עדות המזרח . כמנחות ביקשנו לרצות את המערכת, יתר על כן חששנו להיתפס כלא מקצועי...  To the book