חשיבות הדמיון והחשיבה היצירתית להוראה-למידה

פרק 12 : הוראה - למידה בעידן המרשתת והאינטליגנציה המלאכותית | 291 ונעשית מורכבת יותר עם התבגרותם של הלומדים . על כך כותב גד אלכסנדר : שדה המשמעויות של כל מושג חורג מההגדרה המילונית הצרה שניתנה לו או מהכוונה המקורית שיוחסה למושג בזמן המצאתו . משמעויות אלה מתעשרות במהלך הדורות בעזרת אסוציאציות וקישורים לטקסטים קודמים הנכללים במטען התרבותי או המקצועי של הטקסט . ללא דמיון נתקשה או לא נוכל לדמות לעצמנו את שלל המשמעויות והמסומנים האינטר - טקסטואליים המתקשרים בדרך זו או אחרת למושג, למילה או לדימוי שאנו נתקלים בו . ( אלכסנדר, ,2017 עמ' 176 ) את למידת המושגים ויגוצקי קושר, כפי שכבר הסברנו, ללמידה בטווח ההתפתחות הקרובה . בהקשר זה אנו מבקשים להיעזר בספרו של דניאל דור ( 2015 Dor, ) , המעלה טענה חדשה בדבר הטכנולוגיה של השפה האנושית – הטענה שהפוטנציאל החשוב ביותר שלה אינו רק שדרוג החשיבה, אלא בעיקר פיתוח הדמיון . כדי לבסס את עמדתו הוא דן בכתביו של ויגוצקי וכותב : "שפה מאפשרת לדוברים לכוון את הנמענים שלהם במהלך הדמיית המשמעות המכוונת של דבריהם, מבלי שהנמענים יצטרכו להתנסות במשמעות זו ישירות בעצמם" ( ...  To the book