|
|
— 80 — את ייעודו : ביוזמת הורים ציוניים של תלמידים בבית הספר, ובהתערבות יושב ראש ההסתדרות הציונית בליטא, הפך בית הספר הרוסי, שרוב תלמידיו היו יהודים, לגימנסיון עברי . “ מצאתי את עצמי פתאום מול שפת הוראה שלא הבינותי אותה, שלא ידעתי אפילו את האל“ף – בי“ת שלה“, סיפרה בפרק זיכרונות שנדפס בספר היכל ששקע על החינוך העברי בקובנה, חצי שנה ישבתי על ספסל הלימודים כשאני מסוגלת לעקוב רק אחרי השיעור בחשבון . המספרים היו שפה בינלאומית המובנת גם לי . גם כשהתגברתי כעבור חצי שנה על הקשיים של הלשון העברית, כדרך ילדים הלומדים לשון על נקלה, לא הוטב מצבי בכיתה . הייתי מרגישה את עצמי כמי שרודפים אותו, כמנודה ומוחרמת בשעת משחקים, זרה, נוכריה ואומללה מאוד . ובאחד הראיונות סיפרה על קובנה : הייתה זו עיר זעיר – בורגנית, פרובינציאלית . בשבת הלכו הגבירות לטייל באותו רחוב, כולן באותם מעילי פרווה, אותם כובעים . הייתי נחנקת שם . הליטאים כאן כועסים עלי כאשר אני אומרת דברים כאלה . והשנים לאחר מלחמת העולם הראשונה ! הן כמו קוֹ ְמַאר [ סיוט ( צרפתית ) ] בשבילי . מלחמת העולם השנייה ושנות הבגרות הובילו את גולדברג להתבונן בדב...
To the book |
|
|