|
|
228 חיה שחם רביקוביץ פרסמה את ספרה הראשון בהיותה בת ,23 וזכתה מיד — אולי בשל גילה הצעיר — לתגובות של התנשאות פטרונית מסוגים שונים . כך למשל, לאחר שהגיבה על דברים שפרסם מיכאל אוהד בראיון עמה ( אוהד 1959 ) , השיב אוהד על טיעוניה בלשון עוקצנית בדרך – כלל, ולסיום השיא לה ״עצה טובה״, כלשונו, הפותחת במלים : ״המשיכי לכתוב שירים, כי בזה גדול כוחך״, והוא מסיים באמרו : ״מוטב שתלכי בתלם ותכריזי בפשטות שובת – לב שאת נוהגת לחבר את שירייך לאחר טיול לילי בהרי הגליל, או בעקבות שיט במימי הכנרת ( רצוי בשעת שקיעת החמה ) . הכרזות מסוג זה תמיד מתקבלות באהדה״ ( אוהד 1960 ) . תגובה זו מעידה, כמדומה, לא רק על היחס הספציפי אל משוררת זו, אלא על יחסו של הכותב בכלל אל עיסוקן של נשים בשירה . וכפי שעולה מדבריו, הוא תופס את שירתן בעיקר כשעשוע רומנטי של שעות הפנאי ( כתיבת שירים לאחר טיול לילי או לאחר שיט לעת שקיעה ) המתקבל באהדה . רביקוביץ עצמה ערה בהתבטאויותיה להנחות המוקדמות המלוות את היצירה האמנותית הנשית . אחת ההנחות הללו, שהיא מזכירה בדבריה, היא ה״הנחה שעולם האשה הוא מטבעו מוגבל ורופס יותר מאשר עולמו של הגבר״ ( ...
To the book |
|
|