|
|
64 רות קרטוּן - בלום המוקדמת, עימותים המסתכמים בהצהרה : "ועל כל התפארת וריקוע האור אני מוותרת בקלות" ( "פרנסה", 204 ) . ואמנם, בספר החדש "נפתחים ומתגלגלים / עולמות בתוך החדר" ( "תחילת השקט", 197 - 198 ) , ואפילו הנוצה שפורחת בשמים היא "מדויקת עד בלי די" ( "הקו האחרון", 199 - 200 ) . עימות אינטרה – טקסטואלי מעין זה מתגלה, למשל, בשיר "שני איים לניו – זילנד" ( 258 ) , שבאחד מאיָיו שרוייה לה הדוברת בנועם : "ואני על נאות דשא ירביצני / בניו – זילנד" . המליצה המקראית מתעתעת בנו להאמין כי שוב נכנסנו לעולם הרוממות המוכר, אך מיד באות השורות : "שם כבשים עם צמר רך / רך מכל צמר / רועות בדשא" . דהיינו, לפנינו רביצה פשוטה בעשב עם יתר בני צאן, המלֻווה בתיאור פרוזאי למדי של רועי הצאן . "ביום ראשון הם מבקרים בכנסיה / לבושים בטעם שקט" . והנה אֶת השקט הפסטורלי מקדימים דברים בוטים של הדוברת על אי – רצונה המוחלט לנסוע לאפריקה או לאסיה, דברים החוזרים גם אחר – כך כאינטרמצו של נערה סרבנית : "לאפריקה לא אסע / ולא לאסיה / ולא אסע בכלל" . וכל זה על שום מה ? על שום שיש בהן מגיפות ורצחנות ועוד דברים "מסמרי שער", שמ...
To the book |
|
|