ד. הנספח לפרק — סיומה של משנה ה

ברכות פרק ט 181 . בית קדשי הקדשיםשהוא מכוון כנגדשער המזרחאדם את ראשו כנגדלא יקל ( 1 ) ונדתו ובאבק שעל רגליו ולא יעשנובמקלו ובמנעלו ובפלהר הביתלא יכנס ( 2 ) קפנדריא . . . היו 'מן העולם' . במקדששהיוברכות ( כל חותמי 3 ) משקלקלו המינין ואמרו אין עולם אלא אחד, שיהו אומרים 'מן העולם ועד העולם' ; התקינו ב ש םשיהא אדם שואל את שלום חברווהתקינו ( 4 ) ) רות'ה'יברכךים ה' עמכם ויאמרו לווהנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצר'שנאמר : ד ( ב', יב ( - ) שופטים ו', יא'ה' עמך גבור החיל'ואומר : ) משלי כ"ג, כב ( 'אל תבוז כי זקנה אמך'ואומר : . ) תהילים קי"ט, קכו ( 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'ואומר : , המשנה מביאה שתימקום המקדשלאחר שתי הלכות העוסקות באדם המתקרב ל הקשורות לדיבורו של האדם הקשור לקב"ה . שתי ההלכות האחרונות מזכירותתתקנו ( עוסקת בנוסח שבו האדם ,3 אלא שהלכה ) ברכות—את המוטיב המשותף של המסכת . הלכהאת האדםיברך ( המשנה מדברת על איחולים שה' ,4 ואילו בהלכה ) את ה'מברך מלבד המוטיבים המשותפים ( היא חוליית מעבר בין שני זוגות ההלכות, שכן 3 ) ( באמצעות המוטיב המשותף 2 ) - ( 1 ( , היא מתחברת להלכות ) 4המחברים בינה להל...  To the book