|
|
ח - חטיבה שלישית : פרקים ו 161 אך בעוד שתי המשניות הללו דנות במענה לברכות בחבורה מצומצמת שבה אחד מברך לכולם, משנתנו מציגה את המענה לברכות כחובה כללית השייכת לכל ברכה בכל מצב . להשתתף בברכה ולאשרה . —ומחויבים—כל פעם שהיחיד מברך כל שומעיו מוזמנים ן ברכות הופיע כבר בחטיבה, בהוראת המשנה בראש פרקאף מעמדו של הכותי לעניי ז שניתן לכלול את הכותי בחבורת הזימון . ברם בעוד המוטיב הראשון זכה להרחבה הכותי שייך—במשנת החתימה של החטיבה, המוטיב השני מקבל כאן הגבלה וצמצום וליאמנם לעם ישראל ומצטרף לחבורת המברכים, אך החשד כלפיו מעמיד אותו בש המחנה של מברכי ה' הנאמנים . נראה כי הצירוף של שני המוטיבים במשנתנו מכוון אותנו למסר המרכזי שהמשנה רומזת אליו בסוף החטיבה . על כל יהודי לראות בברכה של חברו הזמנה להצטרף אף הוא ת . בשל כך המשנה רואה צורך לסמן א"גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּהָבוּ"למפעל הלאומי החשוב של גבולות המחנה, ומציינת את מעמדו הגבולי של הכותי ושל ברכותיו .
To the book |
|
|