ב. הזיקה הרעיונית בין הפרקים

פרקי ברכות – מרבדי משנה 154 פירות, מינים, פת, יין . מילת המפתח הנוספת, מזון, מכוונת אמנם לחלקים השונים של הסעודה ) 'לפני המזון', 'לאחר המזון' ( , אך נראה שאף היא מורה על סוגי מאכל, שכן יש 'סעודה' . ה'סעודה' מציינת את מכלול המסגרת התרבותיתלהבחין בין המונח 'מזון' למונח הלללביתשמאישבמרכזה האכילה, ולפיכך המשנה מדברת על "דברים שבין בית כולל נטילת ידיים, כיבוד הבית וברכות ההבדלה, והתוספתא— ) פ"ח מ"א ( "סעודהב המילה 'מזון' ( לעומת זאת ,20 מהד' ליברמן עמ' ? " ) פ"ד ה"חסעודהשואלת "כיצד סדר מציינת את המאכלים העיקריים הנאכלים בסעודה, ועל כן המשנה מדברת על "שלק והוא מזונו" ) פ"ו מ"ח ( , ומבחינה בין שלבי הסעודה הבאים לפני 'המזון' ואחריו . באופן דומה יש להבין את המשנה בסוף מסכת פאה, המחייבת לחלק לעני מספיק כדי שיקנה 'מזון שתי מספיק מזון ] = סוגי האוכל העיקריים [ כדי שיוכל לאכולה פ"ח מ"ה ( , כלומר : סעודות' ) פא שתי סעודות . כפי שראינו בפירושנו לפרק ו, המילים המנחות משקפות את מגמת המשנה בפרק זה . המשנה איננה מסתפקת בברכה כללית על האכילה ואף איננה רואה באכילה צורך קיומי ד הזה של הברכות מייחדת המשנה לב...  To the book