ב. הרקע לפרק — הזימון: מה ולמה?

פרקי ברכות – מרבדי משנה 114 '" ; משה אמר : "עזי וזמרת יה" וישראל אמרו : "אשירה לה'" ; משה אמר : "ה'לה איש מלחמה וגו'", וישראל אמרו : "אשירה לה'" . ר' נחמיה אומר : כבני אדם שקורין שמע בבית הכנסת, שנאמר : "ויאמרו לאמר", משה—מלמד שהיה משה פותח בדבר תחילה וישראל עונין אחריו וגומרין עמו ישיר", וישראל אמרו : "אשירה לה' וגו'" ; משה אמר : "עזי וזמרת יה",אמר : "אז וישראל אמרו : "זה אלי ואנוהו" ; משה אמר : "ה' איש מלחמה", וישראל אמרו : "ה' . ( , ובמקבילות 183 - ,184 מהד' ליברמן עמ'ג - ) תוספתא סוטה פ"ו הלכות בשמו" אופנים שונים : היחיד מתפללמשתמע מהמקורות שהסגנון האנטיפוני מיוחד לשירה, ולו והציבור רק עונה ) 'אמן' או פזמון ( ; הציבור חוזר על כל פסוק שאומר היחיד ; היחיד מתחיל את הפסוק והציבור מסיימו . ה'זימון' מתאים כנראה לדגם הראשון, וכפי שכותב הרמב"ם : ואי זו היא ברכת הזימון ? . . . אחד מהם אומר 'נברך שאכלנו משלו' והכל עונין 'ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו' . . . ואחר כך אומר 'ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם הזן את העולם כולו בטובו' עד שגומר ארבע ברכות והן עונין אמן אחר כל . ג ( - ) הלכות ברכות פ"ה ...  To the book