|
|
פרקי ברכות – מרבדי משנה 110 שִׁשָּׁה נֶחֱלָקִין ; עַד עֲשָׂרָה . וַעֲשָׂרָה, אֵינָן נֶחֱלָקִין, עַד שֶׁיִּהְיוּעֶשְׂרִים . משנה ה שְׁתֵּי חֲבוּרוֹת שֶׁהָיוּאוֹכְלוֹת בְּבַיִת אֶחָד : —זְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵלּוּאֶת אֵלּוּבִּ הֲרֵי אֵלּוּמִצְטָרְפִים לְזִמּוּן ; —וְאִם לָאו אֵלּוּמְזַמְּנִין לְעַצְמָן, וְאֵלּוּמְזַמְּנִין לְעַצְמָן . אֵין מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן, עַד שֶׁיִּתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם ; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר . דִּבְרֵי אוֹמְרִים : מְבָרְכִין . מִיםוַחֲכָ
To the book |
|
|