ח. השפעה בדרכי נועם

היתס ללי איבד את אלונתו | 183 עד שבא רבי ישראל לממל, היה מצב היהדות בה ירוד מאוד, כדוגמת שאר ערי גרמניה באותה תקופה . חנויות היהודים היו פתוחות בשבת, וסוחרי העיר, שרוב עסקיהם היו קשורים עם הנמל, היו טוענים ופורקים סחורותיהם בשבת כבימי חול . ואופיינית מאוד — גישתו של רבי ישראל אליהם ודרך השפעתו המתונה וההדרגתית . כשבא בפעם הראשונה לבית הכנסת, בו התפללו הסוחרים וסוכני הנמל, על מנת לדרוש על דבר השבת — שאל אם אין שם יהודים ליטאים . כשאמרו לו שישנם כאלה, לא דרש כלום וחזר כלעומת שבא . בשבת השנייה בא שוב, וכשנודע שאין יהודים ליטאים, התחיל בדרשתו, ואחרי שהסביר להם את ערך השבת, לפי סגנונם ורוחם, בא לידי מסקנה : לטפל במטעני הנמל בשבת — מוכרחים, אך הכתיבה אינה הכרחית . הסוחרים הסכימו לדעתו וקבלו עליהם לא לכתוב . לאחר אילו שבתות, דרש שוב רבי ישראל באותו בית כנסת ואמר : לפרוק סחורות בשבת — מוכרחים, אבל טעינה בשבת בוודאי אינה הכרחית . הסוחרים הסכימו גם לזה . כעבור זמן מה הופיע שוב והזהיר גם על הפריקה . וכך השפיע צעד אחר צעד, עד שעורר שם, כאמור, מהפכה גמורה . רבי ישראל סלנטר נזהר מלומר את דבריו בפני ...  To the book