|
|
היתס ללי איבד את אלונתו | 173 היא מידי דממילא, וממה נפשך — אם יש לו האמונה הזאת, אין צורך לצוותו שיאמין, ואם ח"ו נכרתה האמונה מלבו — אין בידו להשיגה, ולכאורה הוא אנוס גמור בזה, דליביה אונסיה, וממשפטי התורה אנו רואים דעוון הכפירה חמור מאד, יותר מעובד עבודה זרה, שהרי העובד עבודה זרה צריך לדונו בבית דין ע"י עדים והתראה, והכופרים — מורידין ולא מעלין בכל מקום ובכל זמן . דברי רבי אלחנן וסרמן מתייחסים לדינים מפורשים ברמב"ם, כגון בהלכות עבודת כוכבים ( פ"י ה"א ) : אבל המוסרים והאפיקורסין מישראל היה דין לאבדן ביד ולהורידן עד באר שחת מפני שהיו מצירים לישראל ומסירין את העם מאחרי ה' . וכן בהלכות רוצח ( פ"ד ה"י ) : המינים — והם עובדי עבודה זרה מישראל, או העושה עבירות להכעיס אפילו אכל נבילה או לבש שעטנז להכעיס הרי זה מין ; והאפיקורוסין — והן שכופרין בתורה ובנבואה, מישראל ; מצוה להרגן : אם יש בידו כח להרגן בסייף בפרהסיא — הורג, ואם לאו, יבוא עליהן בעלילות עד שיסבב הריגתן . כיצד, ראה אחד מהן שנפל לבאר, והסולם בבאר, קודם ומסלק הסולם ואומר לו הריני טרוד להוריד בני מן הגג ואחזירנו לך, וכיוצא בדברים אלו . ...
To the book |
|
|