א. לשמוע את בכיו של התינוק

ויסור בוורשי ויבור | 157 הם שיהיו היוזמים והמארגנים את הפעילויות למען הכלל . ישנן חובות שונות המוטלות על ציבור, בין בעניינים שהם בין אדם למקום ובין בעניינים שהם בין אדם לחברו, וכדי שחובות אלו יתבצעו בפועל — יש צורך באנשים שיטלו אחריות לקיום חובות אלו . סימן רע הוא לחבורה שאין בה אדם כזה . ממילא, כאשר אדם נקלע לחברה כזו, מוטלת עליו החובה הידועה : "במקום שאין אנשים השתדל להיות איש" ( אבות פ"ב מ"ה ) , ומפרש רש"י שם : "השתדל ותעסוק בצרכי ציבור, אבל במקום שיש איש אתה תעסוק בתורתך" . אדם אינו צריך בהכרח לרוץ אחר עשיית צורכי ציבור, אולם אם אין מי שיעשה זאת, הרי שעליו מוטלת החובה לעסוק בצרכים אלו . בפועל, אנשים רבים בורחים מלקבל על עצמם תפקידים ציבוריים ( למעט כאלה שרודפים אחר תפקידים אלו, ולעתים קרובות דווקא הם אינם ראויים להם ) . בריחה זו מלווה בתירוצים שונים : חשש לפגיעה בהתקדמות האישית או הרוחנית ; חוסר הרצון להתבלט, וחשש שמא פעילות ציבורית תתפרש כנובעת מרדיפת כבוד ושררה . אולם פעמים רבות מסתבר, מאחורי תירוצים אלו עומדת בעיה בסיסית — עצלות ובריחה מאחריות . לעתים, התחמקות זו נובעת מסיבה נוס...  To the book