ד. התפילה כביטוי לאישיותו של האדם

124 | והארץ נתן לבני אדם הוא פתוח כלפי זולתו, אך לא פחות מכך חשובה יכולת האדם להיות פתוח כלפי עצמו . לעתים תכופות, הורים ומחנכים שואלים את בניהם ותלמידיהם "מה נשמע ? ", והתשובה הכמעט אחידה היא : "הכל בסדר" . קיימת תחושה שהבנים או התלמידים 'סגורים' לא רק כלפי זולתם אלא גם כלפי עצמם . כדי 'להיפתח' בפני הקב"ה, יש צורך שאדם 'ייפתח' תחילה כלפי עצמו . שלא יסתפק רק באמירת התפילות שבסידור, אלא יוסיף להן בקשה משלו, ולו בלבו פנימה . את תפילת העמידה אנו פותחים בפסוק : "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד 2 פסוק זה הוא חלקתְּהִלָּתֶךָ" ( תהילים נ"א, יז ) , ולדעת הרבה פוסקים מתפילת העמידה . מהות הבקשה היא תפילה לפתיחת הלב . דוד המלך אמר "עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה" ( תהילים ע"ז, ז ) . יכולתו של אדם 'לשוחח' עם לבו היא אמנות המלמדת על אישיותו . אדם צריך להיות מסוגל לשוחח עם עצמו שיחה כנה, בחדרי חדרים, ורק לאחר מכן — "אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד" ( תהילים קמ"ב, ג ) . המשנה בתחילת מסכת בבא קמא אומרת : "ארבעה אבות נזיקין : השור והבור, המבעה וההבער" . הגמרא ( שם ג ע"ב ) מביאה מחל...  To the book