ה. הצורך בקיומן של שתי המערכות

112 | והארץ נתן לבני אדם בתור טל של תחי' לימים יוצרו, מבלי לפגוע ברכותו וספוגיותו את כל מטרת העילוי העתידי, זכה להקבע בתור נדבה ואהבת חסד . זהו גורל ה'לפנים משורת הדין', שמאד יפעל לטובה לעת אשר יהפך לב האבן אשר לבנ"א ללב בשר . ע"כ אותו החלק הנשאר לפנים משורת הדין מוכרח להשאר במדתו, וכל אשר תתרומם האנושיות יצאו מדות החסידות מרשות היחיד לרשות הרבים, ויהיו קנין כל העם, וכל בניך לימודי ד' . המצב האידאלי הוא שהאדם היה מקיים את המצוות מתוך מוטיבציה פנימית, כמו האבות, ולא מתוך כפייה . הקב"ה צפה מראש אלו מן הדברים ראוי שאדם יקיים מתוך כפייה, ואלו — מתוך הסכמה פנימית . הדברים שנותרו כמידת חסידות, ולא נקבעו כמצוות, נשארו קשורים להתפתחות המוסרית של העם . ישנה חשיבות רבה בכך שערכים הנובעים מתכונות מוסריות יבואו מתוך פנימיותו של האדם, ולא מתוך ציווי . ההיצמדות הפורמלית לציווי המוגדר ולהלכה הפסוקה בלבד, עלולה לבוא על חשבון פיתוחה של השאיפה המוסרית לצדק וליושר . אם עולמו הדתי של האדם היהודי ושל עם ישראל יתייחס רק לתבניות פורמליות, תהיה בכך משום החנקה של רגשי צדק ויושר . השארת המרחב לאישיותו המוסרית ש...  To the book