|
|
108 | והארץ נתן לבני אדם קח ע"א ) , ואפילו מה שאמרו פרקו נאה ודבורו בנחת עם הבריות ( יומא פו ע"א ) , עד שיקרא בכל ענין תם וישר . ערך כללי נוסף הוא "דְּרָכֶיהָדַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָשָׁלוֹם" ( משלי ג', ז ) . בכמה מקומות הגמרא משתמשת בעיקרון זה כגורם בעל משקל הלכתי מובהק . לדוגמה, הגמרא דוחה את האפשרות שכוונת התורה בפסוק "כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת" היא למינים קוצניים, כיוון שזיהוי זה סותר את הערך של "דְּרָכֶיהָדַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָשָׁלוֹם" ( סוכה לב ע"א - ע"ב ) . ברוח זו כותב הרמב"ם בסוף הלכות חנוכה ( פ"ד הי"ד ) : היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקדוש היום — נר ביתו קודם משום שלום ביתו, שהרי השם הנמחק לעשות שלום בין איש לאשתו, גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דְּרָכֶיהָדַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבֹתֶיהָשָׁלוֹם . 3 ערכים כגון אלו הדריכו במשך הדורות את הפוסקים במקרים רבים . מכאן החשיבות הרבה של מודעות לקיומם של ערכים אלו ואחרים, שחייבים להילקח בחשבון בתוך ההכרעה המעשית . במקרים קיצוניים, חשיבותם של ערכים מסוימים היא כל כך גדולה, עד כדי ש...
To the book |
|
|