|
|
48 | והארץ נתן לבני אדם נפש — האם באדם בעל משפחה, שמותו יגרום סבל לכל המשפחה, או באדם גלמוד . לפעמים יש לפעול מתוך שיקולים כלליים, שאינם נוגעים לגופו של העניין המדובר, כגון שיקולים חברתיים וכד' . האם גם במצוות מוסריות ניתן לדרוש מן האדם לפעול בניגוד למוסר הטבעי, בגלל שיקולים כלליים ? נראה, שבשאלה זו נחלקו התנאים, ונחלקו אף הראשונים בפסיקה במחלוקת זו . בתוספתא סנהדרין ( פי"א ה"ב ) נחלקו התנאים מה דינם של קטנים שנמצאו בעיר הנידחת : קטני בני אנשי עיר הנידחת שהודחו עמה אין נהרגין ; ר' אליעזר אומר : נהרגין . אמר לו ר' עקיבא : ומה אני מקיים וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ ( דברים י"ג, יח ) ? אם לרחם על הגדולים, הרי כבר נאמר הַכֵּה תַכֶּה ( שם, טז ) , אם לרחם על בהמתן, הרי כבר נאמר הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ ( שם ) , ומה אני מקיים וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים — אלו קטנים שבתוכה . להלכה נחלקו הראשונים . הרמב"ם בהלכות עבודה זרה ( פ"ד ה"ו ) כותב : ומכין כל נפש אדם אשר בה לפי חרב טף ונשים אם הודחה כולה . ה כסף משנה שם הקשה : "וצריך עיון, מנא לן שמכין טף ונשים ...
To the book |
|
|