ל לוותה ל יראת לים בדורנו | 33 סבתי, הי"ד, הייתה צדקת גדולה בעלת אמונה תמימה . זכורני, שמדי בוקר כשהתעוררתי משנתי, הייתי מוצא את נעליי מצוחצחות . סבתי אמרה, שהיות שאני לומד תורה, מן הראוי שהיא תסייע לפחות בצחצוח הנעליים . עם זאת, היא הייתה רגילה לצטט אִמרה, ש'פרום' זה ראשי תיבות ( באידיש ) : 'פיל רשעות וועייניג מצוות' ( = הרבה רשעות ומעט מצוות ) . . . רבי נתן צבי פינקל ( 'הסבא מסלובודקה' ) התייחס לתופעה זו ( שיחות הסבא מסלובודקה, עמ' תתסד - תתסו ) : הורגלנו לחשוב, שהיראה והשמחה הם שני מושגים הרחוקים זה מזה, דבר והיפוכו, שאינם נישאים בנושא אחד : הירא אינו שמח, והשמח אינו ירא . אולם אם נתבונן מבעד לשפופרתה של תורה, יראו לנו הדברים אחרת . ניווכח, שלא רק שאין היראה והשמחה צרות זו לזו, לא רק שהאחת אינה שוללת את חברתה, אלא להיפך : הן מחייבות זו את זו וממלאות זו את זו . אין האדם יכול לקנות לו יראה, אם באותה שעה לא יקנה לו גם את השמחה, שאין האחת מתקיימת בלא השנית . 'הסבא מסלובודקה' הביא לדבריו ראיה מפרשת מעשר שני, שבה אומרת התורה ( דברים י"ד, כב - כג ) : עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת ז...
To the book