28 | והארץ נתן לבני אדם בגלל איזו עברה נתפסו למלכות . הרמב"ן בפירושו לספר איוב, כותב ( ל"ו, ז ) : החסיד הגמור הדבק באלהיו תמיד ולא יפרד הדבק במחשבתו בו בענין מענייני העולם, יהיה נשמר תמיד מכל מקרי הזמן . . . וכפי קרבתו להדבק באלהיו ישתמר שמירה מעולה . והרחוק מן האל במחשבתו ובמעשיו ואפילו לא יתחייב מיתה בחטאו אשר חטא, יהיה משולח ונעזב למקרים . . . ומפני שרוב העולם מן 1 צותה התורה החלץ הנלחמים וענין משוח הכת הזו האמצעית, 2 . . . מלחמה להשיב היראים רוב בני האדם, אם כן, חיים על פי מקרי העולם, פרט לחסידים גמורים . האדם, כמובן, מתפלל לקב"ה ומבקש להתקרב לדרגת החסיד הגמור ולזכות להשגחת ה' הקבועה . ברם, כל עוד הוא לא זכה להגיע למדרגה זו, עליו לזכור כי מחשבה שכל ענייני האדם מושגחים באופן הניכר לעין, אינה נכונה . כך לימדונו חז"ל לגבי תפילה ( ברכות לב ע"ב ) : אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן : כל המאריך בתפלתו ומעיין בה — סוף בא לידי כאב לב, שנאמר : תּוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה מַחֲלָה לֵב ( משלי י"ג, יב ) . ומבאר רש"י שם : ומעיין בה — מצפה שתעשה בקשתו על ידי הארכתו, סוף שאינה נעשית ונמצאת תוחלת ממושכת ...
To the book