א. "אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא?"

22 | והארץ נתן לבני אדם מאמץ ניכר לכל אדם ( להוציא משה רבנו ) . וכך כותב הרמח"ל בהקדמה למסילת ישרים : הוא מה שאמר שלמה אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת ה' — אינו אומר אז תבין פילוסופיה, אז תבין תכונה, אז תבין רפואה, אז תבין דינים, אז תבין הלכות, אלא אָז תָּבִין יִרְאַת ה' . הרי לך, שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים . שנית, יראת שמים דורשת חכמה ועיון . הרמח"ל שם הוסיף : והנה הכתוב אומר הֵן יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה ( איוב כ"ח, כח ) , ואמרו רבותינו ז"ל : 'הן' — אחת, 'שכן בלשון יוני קורין לאחת הן' ( שבת לא ע"ב ) . הרי שהיראה היא חכמה והיא לבדה חכמה, וודאי שאין נקרא חכמה מה שאין בו עיון . מתוך הפסוק שהזכרנו — "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמוֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה . אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא" — ניתן ללמוד, שהמושגים יראת ה' ודעת ה' קשורים זה בזה . בעניין זה כתב הראי"ה קוק ( אורות הקודש ג, ראש דבר סי' י ) : יראת ד' היא החכמה היותר עמוקה, מיוסדת על השקפת העולם היותר פנימית, והיא נותנת את היסוד העמקני...  To the book