הגועל במיצגי הגוף הרדיקליים

לו ובין המציאות של האדם שלידו . כאב פיזי המתרחש בגופו של אדם אחר כמו מתרחש בגלקסיה אחרת, גם אם שוררת קרבה פיזית לאותו אדם . את מה שהכאב משיג, אומרת סקארי, הוא משיג דרך חוסר האפשרות להשתתף בו, והוא מבטיח את חוסר האפשרות הזו באמצעות ההתנגדות שלו לשפה . לא רק שכאב פיזי מתנגד לשפה, היא אומרת, אלא שהוא הורס אותה באופן אקטיבי . עוד אומרת סקארי שכאב פיזי מובחן מאירועים כמו שמיעה, השתוקקות, פחד או רעב בכך שאין לו אובייקט בעולם החיצוני . הכאב אינו למשהו או על משהו, והיעדר התוכן הרפרנציאלי שלו הוא 26 בדומה לכאב, גם בדיוק מה שמונע מהשפה את האפשרות למסור אותו, לחפצן אותו . הגועל, המאפיין כאמור את מיצגי הגוף הרדיקליים, מובן לעיתים קרובות כמה שאינו בר – ייצוג וכתופעה שמאפשרת לממשות עצמה להופיע . גועל אובייקטים ומצבים מגעילים הם מרכיבים אינהרנטיים בהוויה של מיצגי אמנות גוף 27 חלק ניכר מהמיצגים עושה שימוש מכוון בחומרים ובמצבים שמעורריםרדיקלית . רגשות של גועל ודחייה : הפרשות, דם, לכלוך, זיהום והתפרקות של האורגניזם . כפי שכבר נאמר בפרק הראשון, במיצג Art and Revolution ( 1968 ) של גינתר ברוס, אקציוניסט ו...  To the book