הגוף הרגשי

מקום לפעולה 107 הכרחי בעיניי, שמעשיר את המהלך האינטימי שנוצר ביני לבין הרקדנים, מעורר לאופני חשיבה נוספים וסולל דרך לאימפרוביזציות מפתיעות . פעמים רבות אני עובדת מתוך שירה . שיר מכיל בתוכו את הגופני והרגשי כאחוזים באופן אחד . השירה קשורה לגוף המתנועע, כי כמוהו היא משחקת בין החוויה הגופנית – קונקרטית של המילים וריבוי המטאפורות הנלוות לה . מצד אחד, השירה קשורה בעיניי לאמנות ויזואלית - היא מייצרת דימויים ברורים מאוד, ומצד שני, היא קשורה לממד הרפאי ( הספקטרלי ) , בנסותה לאחוז בבלתי נראה באמצעות מילים, או באמצעות החללים שבין המילים במה שאינו אפשרי לדיבור או לאחיזה . כזה שירו של בעז יניב "שיר זה יש לקרוא בקול רם" ( 2013 : 44 ) , שהחל את תהליך העבודה על ז מ נ י ( 2007 ) , יצירה שעוסקת בנשיות, בזמן החולף וביכולת להגיד או להחזיק במשהו עם משמעות בעולם – השאלה העקרונית - כזה הוא שירו של בעז יניב, כזה הוא גם שירו של מחמוד דרוויש "כאילו שמחתי" ( 2008 : 37 ) , שהחל את תהליך העבודה על Homesick , יצירה 4 שעוסקת במרחב הביתי ובקיום הרפאי של אחרים במרחב הזה ובתוכנו . גם טקסטים פילוסופיים מעוררים אותי לחש...  To the book