פרק ראשון: ילדים, ילדוּת וכינון הסובייקט המודרני

26 הילד הלז אני הוא אבל העדויות להתפתחות זו מתרבות ונעשות משמעותיות מסוף המאה 20 השש-עשרה ובמהלך המאה השבע-עשרה . וכן : בחברה הימי-ביניימית מושג הילדוּת לא היה קיים ; אין זה אומר שילדים היו מוזנחים, מופקרים או מבוזים . אין לבלבל את מושג הילדוּת עם אהבה לילדים . מושג הילדוּת תואם מודעות לטבע המיוחד של הילדוּת, שמבחין את הילד מהמבוגר, אפילו מהמבוגר הצעיר . בימי הביניים מודעות זו לא 21 היתה קיימת . אריאֶס מגדיר כאן את מושג הילדוּת כמודעות חברתית-תרבותית למובחנות של הילדוּת מן הבגרות והכרה במאפיינים הייחודיים לה . מודעות זו חסרה לטענתו בימי הביניים . על-פי תיאורו, בחברה האירופית הקדם-מודרנית ההבחנה בין ילדים למבוגרים לא התבססה על קטגוריה גילאית-ביולוגית אלא על שיוך מעמדי ; ילדים, כמו גם מבוגרים לא-עצמאיים כגון שוליות למיניהם, הובחנו ממבוגרים בשל היותם תלויים כלכלית . כלומר, ככל שהיתה הבחנה בין ילדים למבוגרים, היא התייחסה להיבט מוגבל של תפקידם החברתי . לטענת אריאֶס, בעקבות גורמים שונים, שאינם מתוארים בעבודתו בבהירות מספקת, התפתחה הבחנה גדלה והולכת בין הילדוּת לבגרות מראשית העת המודרנית . טע...  To the book