שיח מרצים

68 | אריאלה פרידמן שלו באירוע כיתתי . זה היה בימי מבצע "עופרת יצוקה" ( חורף 2009 ) , והמרצה קרא את רשימת הנוכחות . כשהגיע לאחד הסטודנטים, דרוזי, מישהו אמר : "הוא במלחמה", ומישהי אחרת ( מוסלמית ) הגיבה : "והלוואי שיחזור בארון" . המרצה נדהם ולא אמר דבר . רק כשהסתיים השיעור הוא דיווח על כך לאחראי האקדמי והאירוע עבר לטיפול ההנהלה . באמצעות הסיפור הזה דיברנו בסדנה בהרחבה על הפחד להתמודד עם אירועים פוליטיים, ועל גילויי עוינות או גזענות שמתפרצים מעת לעת בכיתות . המרצים אמרו שהם חוששים להביע עמדה, מתוך פחד שהדברים יוסלמו והשיעור ייצא משליטה . כדי להתגבר על הפחד עלינו להתמודד עם עמדותינו כלפי הסכסוך, כלפי האחר וכלפי המפגש בין שתי הקבוצות . רק אחרי שנעשה את הבירור עם עצמנו, נוכל להחליט בצורה נבונה מתי להתערב ומתי לא . רק כך נדע להפריד בין הבעת עמדה פוליטית לבין התייחסות לניצול וגזענות . שאלות אלה חזרו ועלו גם בסדנאות אחרות שבהן סיפרו מרצים על מקרים של מתיחות קשה בכיתה ועל ניסיונותיהם להתמודד איתם בצורה שלא רק תפיג את המתח אלא תספק חוויה לימודית . יש לזכור שקונפליקטים טמונים בתוך חומר הלימוד עצמו...  To the book