מכללה משותפת — חזון מול מציאות

דיאלוג בקמפוס : ערבים ויהודים במרחב משותף | 47 אל הרי הצפון ואל בנייניה הציוריים של העיר . במכללה קיבלו אותי בחום . שיחת ה"חיזור" כללה את כל יתרונותיה של העיר היפה ושל המכללה הקטנה היושבת בתוכה . מכל מה שנאמר לי בשיחות אלה בלט משפט אחד של חבר הנהלת המכללה : "תחשבי על זה כמעשה חלוצי״, אמר, ״יש לנו בעיה של עודף סטודנטים ערבים, בואי תעזרי לנו לייהד את המכללה . " המשפט הזה שכנע אותי סופית לבוא ללמד שם . באתי מראש כי ידעתי שמכללת צפת מאוד "רב-תרבותית", אבל כששמעתי את דבריו של חבר ההנהלה, הבנתי שיש הרבה עבודה לעשות בה שלא כללה את "ייהוד המכללה" . בזמן שעבדתי על בניית התוכנית לפתיחת החוג, למדתי להכיר יותר את המכללה . מחצית מהסטודנטים היו יהודים ומחציתם ערבים . הקו המנחה המקובל במכללה היה שמירה על "שקט פוליטי״ . אנשי המכללה התגאו בכך שאין קונפליקטים בין הסטודנטים היהודים לערבים, שאין הפגנות, ואם מתעוררת בעיה של גזענות או אמירה פוליטית חמורה בכיתה, פותרים אותה בשקט ומונעים הסלמה . כך היה, למשל, בפיגוע בצומת הר מירון בשנת 2002 : שתי צעירות ערביות ירדו מאוטובוס תחנה אחת לפני שאירע בו פיצוץ שבו נה...  To the book