בין הכחשה לזיכרון

דיאלוג בקמפוס : ערבים ויהודים במרחב משותף | 33 הזוועות מסרבות להיקבר, ולמרות צורך עז להכחישן, הן ממשיכות להתקיים ובאות לידי ביטוי בצורות שונות, בדרך כלל בדרך לא בריאה . הכחשה, הדחקה ודיסוציאציה פועלות ברמה חברתית ואינדיבידואלית . לכן ההתמודדות עם הטראומה מתחילה בגילוי היסטורי : נפגעי טראומה צריכים להכיר בעבר כדי לחיות את ההווה והעתיד . ללא עיבוד, הטראומה תיוותר פצצה מתקתקת בנפש שתגבה מחיר ברגעי משבר . אם הקורבן רוצה להימנע מפיתוח הפרעות אמוציונליות, התמודדות עם הטראומה היא קריטית . הרמן עושה אינטגרציה בין האספקט הקליני של הטראומה לאספקט החברתי שלה, מבלי להפחית את המורכבות של החוויה האינדיבידואלית או את רוחב ההקשר החברתי-פוליטי . לפרטים ולחברות יש צורך להיות מוסריים . פעולות ועמדות שפוגעות במוסריות מתקבלות לעתים באי-נוחות . בניסיון להתמודד עם האי-מוסריות שלנו, אנחנו משתמשים במנגנוני הגנה : הכחשה, דיסוציאציה ורציונליזציה . אנו מארגנים את הדברים כך שלא נרגיש רע עם הדברים שעשינו . הם מגנים עלינו מפני רגשות של חרדה, אשמה ושאר רגשות קשים שמעוררת בנו המציאות . הנפש חוסמת את מה שלא נוח ולפעמים...  To the book