האני האישי והאני הפוליטי

דיאלוג בקמפוס : ערבים ויהודים במרחב משותף | 23 של היחידים לקבוצות ולקטגוריות חברתיות והיא אינה מושפעת כלל מיחסים בין-אישיים . המיקום על פני הרצף משתנה על פי התנאים הסביבתיים : יש לשער, למשל, שבמצבי קונפליקט חברתי, האינטראקציות תהיינה קרובות יותר לקוטב הפוליטי, הקבוצתי . יש אנשים המודעים יותר לזהותם החברתית ויש אחרים שזהותם החברתית אינה בקדמת המודעות שלהם . במיוחד קיים הבדל בין קבוצות המיעוט לקבוצות הרוב . מי שחווה את עצמו כמיעוט, לא יתעלם בדרך כלל מזהותו, ואילו מי ששייך לקבוצת הרוב ייטה להתעלם מהיחסים החברתיים באינטראקציה, ויהיה לו נוח להתייחס לזהות האישית שלו ושל האחר כאילו אין ביניהם הבדלי סטטוס . אנחנו עדים לתופעה הזו בקבוצות מפגש ודיאלוג של יהודים וערבים, כפי שמתאר רמזי סלימאן ( 2000 ) : "ניתן היה לנבא״, הוא אומר, "שיחידים משתי הקבוצות ייטו לפעול קרוב לקוטב הבין- קבוצתי ( בגלל הקונטקסט של המפגש ) , אך ניבוי זה אינו מתיישב עם הניסיון שנצבר מקבוצות מפגש . בעוד שהפלסטינים ביקשו כמעט תמיד להסיט את האינטראקציה לרמה הבין-קבוצתית, העדיפו היהודים לרוב להסיטה לרמה של תקשורת בין-אישית" ( עמ'...  To the book