אֵין לָהּ מְנַחֵם

148 יבשת אבודה תרגום : . . . שאמר רבי יודן בנו של רבי אייבו : מעשה היה ביהודי אחד שהיה עומד וחורש בבקעת ארבל . געתה פרתו לפניו . עבר ערבי אחד ושמע קולה . אמר לו : איש יהודי , איש יהודי ! התר את השור ואת ) יתד ( מחרשתך שהרי בית המקדש חרב . געתה פעם שנייה . אמר לו : איש יהודי , איש יהודי ! קשור שורך וקשור את ) יתד ( מחרשתך שהרי נולד המלך המשיח . אמר לו : מה שמו ? אמר לו : מנחם . אמר לו : ומה שמו של אביו ? אמר לו : חזקיה . אמר לו : מנין הוא ? אמר לו : מהיכל המלך שבבית לחם יהודה . הלך , מכר שורו ומכר את ) יתד ( מחרשתו ונעשה מוכר לבדים לתינוקות . והיה עולה לעיר ויוצא מעיר , עד שלא בא לאותה העיר . והיו כל הנשים קונות , ואמא של מנחם לא קנתה . שמע את קולן של הנשים אומרות : אמו של מנחם , אמו של מנחם , בואי , קני לבנך . אמרה : רוצה אני לחונקם את שונאי ישראל , שביום שנולד חרב בית-המקדש . ] אמר לה : בטוח אני שבגללו נחרב ובגללו יבנה . אמרה לו : אין לי מעות . [ אמר לה : הוא מה איכפת לו ? בואי , קני לו . אם אין לפניך היום , לאחר ימים אני אבוא ואקח ] = את התשלום [ . לאחר ימים עלה לאותה העיר . אמר לה :...  To the book