אֵשֶׁת חַיִל

130 יבשת אבודה " אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ " ) משלי לא י ( - . . . דבר אחר : אשת חיל מי ימצא . מעשה היה ברבי מאיר שהיה יושב ודורש ] בבית המדרש [ בשבת ודורש במנחה , ומתו שני בניו . מה עשתה אימן , הניחה שניהם על המיטה ופירשה הסדין עליהן . במוצאי שבת בא רבי מאיר מבית המדרש לתוך ביתו , אמר לה : היכן הבנים ? אמרה לו : לבית המדרש הלכו . אמר לה : צפיתי ולא ראיתי אותם . נתנה לו כוס שלהבדלה והבדיל , חזר ואמר לה : היכן הבנים ? אמרה לו : במקום הלכו ועכשיו הן באין . הקריבה לפניו ] המאכל [ ואכל . מאחר שבירך אמרה לו : רבי יש לי שאלה לשאול . אמר לה : אמרי שאילתיך , אמרה לו : רבי קודם בא אחד ונתן לי פקדון , ועכשיו בא ליטול אותו הפיקדון , נחזיר אותו אליו ] או לא [ ? אמר לה : בתי מי שיש פיקדון אצלו אינו צריך להחזירו לרבו ? ! אמרה לו : חוץ מדעתך לא הייתי נותן ] אצלו . מה עשתה ? תפשתו בידה [ . והעלה אותו בחדר , הקריבה אותו למיטה , ונטלה הסדין מעליהן , וראה שניהם מתים ומונחים על המטה . התחיל בוכה ואומר : בָּנַי בָּנַי רַבָּי רַבָּי , בני כדרך כל העולם , ורבי שהיו מאירין בתורתן ...  To the book