|
|
פרק ד : " אין לה מנחם " - אימהוּת ואובדן 123 כולם . ] שלח לה [ שתכין תכריכים לעצמה . ומתה . " אַל תִּבְכּוּ לְמֵת וְאַל תָּנֻדוּ לוֹ , בְּכוּ בָכוֹ לַהֹלֵךְ כִּי לֹא יָשׁוּב עוֹד , וְרָאָה אֶת אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ ) ירמיה , כב י ( - אל תבכו ] למת [ - יותר מדי , ואל תנדו לו - יותר מכשיעור . כיצד ? שלשה ] ימים [ - לבכי , שבעה - להספד , ושלושים - לגיהוץ ולתספורת . מכאן ואילך - אמר הקדוש ברוך הוא : אין אתם רחמנים בו יותר ממני . להבנת הסיפור יש לראותו בהקשרו : הסוגיה כולה עוסקת במנהגי אבלות . הסיפור עצמו מוקף במימרות , שהמשותף להן הוא התנגדות לאבל כבד המוכתר באפיון : " יותר מדאי " . אימרתו של רב , האמורא הבבלי הנודע בן הדור הראשון , המצוטטת מפי תלמידו רב יהודה , " כל המתקשה על מתו יותר מדאי - על מת אחר הוא בוכה " היא אמירה מפתיעה , מקוממת , ובה-בעת מרתקת . מה פירוש " יותר מדי " ? מי רשאי לקבוע מידה לצער ולאבל על המת ? ומיהו המת האחר שהוא בוכה עליו ? נציע כאן כמה אפשרויות : " עיון יעקב " מסביר : " ואפשר שאף על גב דאינהו ] הם , אלה שימותו אחר כך [ לא חזו מזלייהו ] מזלם , גורלם [ , חזה ] הבוכה [ ש...
To the book |
|
|