פרק ב : " טרף לביתה " - אימהוּת בין הזנה לבליעה 71 הזנת יתר אימהית . הפניית תשומת הלב לסיפור זה , ובפרט לתפקידה של האם המזינה המופיעה בו , חושפת את חשיבותו של הסיפור ואת ההשלכות הנובעות ממנו להבנת מכלול הסיפורים על גיבוריו . רבי לעזר ברבי שמעון עלון חמרייה לקרתא . בעיי מזבן עבור וחמוניה יתיב קמי תנורא , אימה נשאה והוא אכל , אימה נשאה והוא אכל , עד דאכל כל אצותא דפיתתא . אמרון : ווי , חיווא בישא שרא במעוי דדין . שמע קלהון . מה עבד להון ? נסב חמריהון ואסקון לריש אגרא . אזלון ואמרון לאבוי . אמר לון : ודילמא מילא בישא אשמעתיני ? אמרין : חמוניתיה יתיב קמיה תנורא , אימה נשאה והוא אכל , עד דאכל כל אינותא דפיתתא , ואמרינן דחיווא ווי דחיווא בישא שריא במעוי דדין . אמר לון : ודילמא מן דידכון הוא אכל ליה ? ההוא דברא יתיה ברא ליה מזוניה . אף על גב כן איזלון ואימרון מן שמי , והוא מנחית לון לכון . אזלון ואמרון ליה . והנס האחרון היה קשה מן הראשון , מי מסיק לון הוה מסיק חד חד , וכי מנחית לון הוה מנחית תריי תריי . ) פסיקתא דרב כהנא , 52 יא ) " ויהי בשלח " ( , יח ( תרגום : רבי אלעזר בן רבי שמעון נכנסו חמר...
To the book