אחרית דבר

אבשלומַי 173 קריאות . קשה לערוך הכללות במצאי קטן כל-כך , ובכל זאת ניתן היה להבחין , בזהירות הדרושה , בין יצירות שפנו למרחב הקולקטיבי לבין יצירות , שבמרכזן האני החוֹוה , האישי . פרסומו של ווידוי אישי מכאיב והוצאתו מן הסצנה הפרטית למרחב הציבורי אינו עולה בקלות , והחשיפה יכולה להיעזר במקרים אלו במשחק התפקידים , שמציע לו הפרוטוטיפ המיתי . הבחירה בדימוי הפרוטוטיפי כמוליך של רגש אישי מקיימת בתוכה אלמנט משחקי , סוג של התחפשות . היוצר , שהוא 2 בוחר " סוכנות אינטרטקסטואלית ", לפי המינוח של חנה קרונפלד במסכה המקראית לצורך כינון הסובייקט שלו , והוא זה שמפרש מחדש את הדמות הפרוטוטיפית בהתאם לצרכיו . לעתים תסייע המסכה ליצור הרחקה או אובייקטיביזציה של התיאור , ולעתים היא יכולה לייצר דווקא אפקט של העצמה רגשית . הדבר תלוי ברמת ההזדהות של היוצר עם המסכה שבחר , ובדרכים שבהן הוא נוקט בשכתוב הפרוטוטיפי . אירועים טראומטיים כמו זיכרון ההפלה בגיל שש-עשרה , שמתואר בשיר ' אבשלום ' של יונה וולך , המשבר הנפשי בעקבות אהבה מוחמצת או מסויטת בשירים של אסתר אטינגר ושל אנטון שמאס , מוצאים את דרכם אל הקהל הרחב לא באמצעו...  To the book