גרוסמן וקאמי

אבשלומַי 171 22 לקחי העבר לא נלמדו . אגואיזם , תחרות , כאוס חברתי ותאוות בצע . קלמנס , גיבור הנובלה , הוא אם כן מייצג של תקופה , שהמשיכה לבגוד בערכיה , למרות המשבר שחוותה , תוך שהיא מציעה לעצמה סיפורי הצדקה מזויפים . בין היתר בא קאמי חשבון עם הולנד , לכאורה מדינה ליבראלית , שגירשה שבעים וחמישה אלף יהודים מן הרובע היהודי באמשטרדם , שרבים מהם אף נרצחו . קאמי מציף ביצירתו את השקרים ואת הצביעות של החברה המערבית , שממשיכה לספר לעצמה שקרים , חוטאת שוב ושוב באי-פעולה , אינה נענית לקריאות העזרה 23 של " הטובעים " וממשיכה בחיי הצביעות הבורגנית . קאמי אינו מציע תיקון . גיבורו אינו זוכה לאהדה וסימפטיה מצד המחבר , וגם לא מצד הקוראים . הוא אינו מחלץ אותו מרגשי האשמה שרובצים עליו , ממעגלי הגיהנום והווידוי שלו חושף בפני המוודה התורן את פרצופו האמיתי . גרוסמן , לעומתו , גם כשהוא מכיר בחוליי הזמן של ההוויה הישראלית , שלא לגמרי הצליחה להשתחרר מן הטראומה של השואה , ולא השכילה לבער את האלימות שקיימת גם בתוכה , עדיין מאמין בחסד אנושי ובאהבת אדם , לפחות במעגלים היותר פנימיים , של המשפחה ושל החברות . 22 . גלס...  To the book