קליידוסקופ

אבשלומַי 145 18 לוינס ממליץ אפילו על ריבוי של פרשנויותהיצירה ממעמדה הפסיבי . כדרך להגדלת הסיכוי להעמדת פרשנות " טובה " יותר או " מוצלחת " יותר מבין פרשנויות רבות . הרומן של מאיר שלו זכה אמנם לפרשנויות רבות , שכל אחת מהן מבוססת על מרכיבים אחרים מתוך התצרף , אבל לא כל הפרשנויות תורמות , לדעתי , להגדלת הסיכוי לפרשנות " טובה יותר " . בקצה האחד של הציר הפרשני ניתן למקם פרשנויות כמו זו של יוסף אורן , הלל וייס ואורציון בר-תנא , שמזהים ברומן אלגוריה 19 ) ואמנם קייםפוליטית ספציפית , שבאה לשרת את מחנה השמאל . פיתוי מסוים , שטחי לדעתי , לראות בדמויות המייצגות , יעקב ועשו , את היריבות שבין ישראלים לפלשתינאים ואת דחייתו של עשו מן הירושה כרמז לנישול שלהם ( . יוסף אורן אף מזהה בדמויות שברומן דמויות ריאליות , שתופסות עמדות כוח במפה הפוליטית של ישראל בשנות השמונים של המאה הקודמת , השנים שבהן נכתב הרומן ; בקצה השני של הציר הפרשני ניתן לסמן את הפרשנות המופשטת במידה רבה של סמדר שיפמן , שממקדת את הקואורדינאטות של הרומן באמצעות תֵמות בינאריות . ברוח הפרשנות הכוללת שלה מבודדת שיפמן מתוך המצאי העשיר ברומן את ...  To the book