עמוס עוז על-פי יונג

אבשלומַי 113 יונג הרבה לעסוק בתכנים דתיים בסמלים ובטקסים , שבהם מצא הד לדחף האישי הקיים בכל אדם לגעת בנשגב האלוהי . כאשר פונה האדם לחיפוש רוחני אחר משמעות קיומו ועל תכליתו בעולם , תלויה משימה זו ביכולת האינטגראציה של האישיות , בין המודע והלא-מודע , וביכולת לקיים דיאלוג ביניהם . הלא-מודע של האדם מכיל , לפי משנה זו , רובד אישי ורובד קולקטיבי . האישי מבוסס על חוויותיו האישיות של האדם , ואילו הלא-מודע הקולקטיבי מחובר אל הנפש הקדומה , הכלל-אנושית , שבה טמונים ה " ארכיטיפים ", ששואבים מן הבאר האנושית המשותפת . בין הארכיטיפים הידועים נמצא את " האב ", " האם הגדולה ", " הילד ", " לידה מחדש ", " טרנספורמציה ", " אלוהים ", ו " מוות " . את הארכיטיפים הללו זיהה יונג , כאמור , בסמלים ובדימויים המצויים במורשת הרוחנית של השבט האנושי , במיתוסים , באגדות עממיות ובאמנות , וגם בביוגרפיה האישית הלא-מודעת של האדם , בחלומות , באסוציאציות ובדמיון . בעבודתו שם יונג דגש על כוחה המרפא של הנפש ועל פוטנציאל ההתפתחות והיכולת לאינטגראציה הטמונים בה . אישיות בריאה , כך העריך , היא זו שמחפשת אחר מהותה האישית המתגלמת ב...  To the book