יפתח כ"מבקש אלוהים"

אבשלומַי 109 המכונן בבראשית כ " ב , ומנע ברגע האחרון את הקרבת הבת ? ומה בקשר ליפתח ? האם הימר ביודעין על חיי בתו , כשביקש להשאיר בידי אלוהים , כמו אז , את הבחירה בקרבן הראוי ? האם יפתח , אמן המשא ומתן , העז לנהל כאן התמקחות ערמומית שתוקה עם אלוהים בכבודו ובעצמו ? ואולי שתיקת האל , שבחר לא להתערב , היא עונשו של יפתח , שהעז לראות עצמו כאברהם ? והשאלה הקשה ביותר : האם ייתכן שהאמירות בגנות יפתח , כפי שהן באות לידי ביטוי בפרשנות המאוחרת , נועדו לנקות מאשמה את האל עצמו ? האם האל עצמו הוא העומד כאן למשפט ? עמוס עוז היטיב , לדעתי , לזהות את השאלות התיאולוגיות על הנהגת העולם , שעלו מתוך הסיפור המקראי , שאלות שהעסיקו גם 26 אותו . סיפורו מתמקד לכן בדמותו של יפתח כ " מבקש אלוהים " . חוקר הספרות אברהם בלבן , בן קיבוץ חולדה , שעקב כמתבגר צעיר אחר עוז בתחילת דרכו , מספר בספרו בין אל לחיה ) 1986 ( , שעוז חיפש עוד בנעוריו דו-שיח עם הגורם העליון האחראי לכל המתרחש בעולם . תחילה קרא עוז , לפי עדותו של בלבן , את כתבי שפינוזה , אבל הפנתיאיזם של שפינוזה לא סיפק אותו . הכוליות ההרמונית של אלוהים חסרה את הדרמה...  To the book