יונה וולך: "אבשלום"

62 שולה קשת " רצונות התורשה " כאחת מן התחושות , שמלוות את " הרעב האפשרי " לאימהוּת , וכהרגשה קיימת , שאין לפקפק בה . מנעד הרגשות שמוצג בשיר הוא , לדעתי , מורכב בהרבה , ועיקרו - קינה על הקרבת הבן שלא נולד . ההוכחה לפרשנות זו מצויה בהרמזים הנוספים שמופיעים בשיר ומתווספים לדימוי השכול על אבשלום . אבשלום אֲנִי מֻכְרָחָה פַּעַם נוֹסֶפֶת לְהִזָּכֵר בִּבְנִי אַבְשָׁלוֹם שֶׁשַּׂעֲרוֹתָיו נִתְפְּסוּ בְּרַחְמִי וְלֹא יָצָא לִי לִגְמֹר אֶת אַבְשָׁלוֹם בְּנִי אֲנִי בּוֹנָה אֶת אֶפְשָׁרֻיוֹת הַרְגָּשָׁתִי הָרַחֲמִים שׁוֹטְפִים בִּי וְהָרָעָב הָאֶפְשָׁרִי רְצוֹנוֹת הַתּוֹרָשָׁה וְאַבְשָׁלוֹם שֶׁלֹּא הֻרְשָׁה בְּגִלְגּוּל אַחֵר אַבְשָׁלוֹם יִהְיֶה אֲהוּבִי וַאֲנִי אָחוּשׁ זִכְרָהּ כְּשֶׁאַבְשָׁלוֹם אֲהוּבִי תְּחוּשָׁה גּוּפָנִית אוֹ אֵיךְ בִּטְנִי רֵיקָה מֵאַבְשָׁלוֹם בְּנִי סִדּוּר שֶׁל כּוֹכָבִים נוֹפְלִים וְחֶרֶב מַכָּה בַּמַּגְנֶט עַל לִבָּה הַרְגָּשָׁה מְדֻיֶּקֶת : בַּמֶּה תִּלָּחֵם וְעַל מָה תָּנוּחַ הָרוּחַ אבשלומַי 63 לְאָן תִּשָּׂאֲךָ הָרוּחַ בְּנִי . השיר הודפס לראשונה בעיתון הבוקר ללא כותרת , והופיע אחר-כך בקובץ...  To the book