אבשלום כקרבן

40 שולה קשת שפרט זה נועד רק להדגיש את שלמות גופו של אבשלום כחלק מתיאור יופיו , אבל , כפי שמיטיב מקוויליאם להסביר , שימוש לשוני זה , שמופיע במקומות נוספים במקרא בהקשר של עבודת הקודש , ובעיקר של הקרבת קרבנות , מגדיר את אבשלום מלכתחילה כ " קרבן " . החוק המקראי בויקרא ) כ " א , 17 - 23 ; כ " ב , 20 - 25 ( קובע , הן לגבי הכוהנים המקריבים את הקרבנות והן לגבי הקרבנות עצמם , שהם חייבים בשלמות הגוף . הבחנה דקה זו מביאה את החוקר למסקנה , שתיאורו של אבשלום כמי שלא היה בו מום מסמן אותו , אם כן , כבר מתחילת הסיפור כקרבן עוֹלָה . בהסתמך על נבואת נתן - " לא תסור חרב מביתך " ) שמואל ב יב , 10 ( - מסיק מקוויליאם שאבשלום הוא זה ששילם בחייו על חטאי דוד אביו , ועובדה זו הופכת אותו מגיבור יהיר ושחצן לגיבור טראגי . המהות ה " קרבנית " הסמויה של אבשלום עולה גם מן הדמיון שמצא יאיר זקוביץ בין סיפור עקדת-יצחק לבין הסיפור על אבשלום . שני הסיפורים , אומר זקוביץ , זה על בנו של אבי האומה - הניצל מן העקדה - וזה על בנו של אבי השושלת המלכותית , המוצא את מותו לאחר שנתלה בשערו באלה , דומים זה לזה מאוד והם בחזקת תמונה 4 ב...  To the book