אבשלומַי 33 ליבס שואל שתי שאלות נועזות , שעולות לדבריו מתוך הסיפור המקורי כפשוטו : ראשית , האם האל של בראשית כ " ב באמת התנגד להקרבת הבן ? ושנית , האם לא קיננו באברהם וגם ביצחק " כיסופי עקדה " ? מתוך כך אין הוא דוחה את הנכונות של המאמין לדבוק בעיקרון שהוא מעל לחיים , וזו מצויה לדעתו גם באידיאולוגיות , שמקובלות עלינו כיום ומנחות את פעולותינו . 17 וכך הוא כותב : הדת , השרויה תמיד במתח בין הווייתה הארצית לבין האידיאל האלוהי , אסרה אמנם קרבן אדם לפי ההלכה הפשוטה המכוונת לרבים , אך השאירה זאת כאידיאל המאציל על החיים מרוחו , וכדרך השמורה ליחידים ] ההדגשה שלי [ , כפי שנאמר : " בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד " ) ויקרא י , 13 ( . זו היא " הלכה ואין מורין כך " אך הד נשמר בפרשת בת יפתח ) שופטים י " א , 30 - 40 ( , ואף בסיפור קרבן בנו של מישע מלך מואב ) מלכים ב ג , 26 - 27 ( . קרבן הבנים מביא ניצחון והמנדב בניו לקרבן אסור שיחזור בו , שהרי " כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת " ) ויקרא , כ " ז , 29 ( . סיפור עקדת-יצחק , טוען איפוא ליבס , מדבר אמנם על " אידיאל תיאורטי ", הבא לידי ביטוי עילאי ...
To the book