א' באלול: ראש השנה לבעלי החיים

תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 339 ״נִשמת כל חי תברך״ דומה שלקחנו ברצינות רבה את הציווי האלוהי לרדות בבעלי החיים ולשלוט בהם ( בראשית א, כח ) אולם שכחנו את הציווי העקרוני, שלפיו תפקידנו עוד מימי גן העדן הוא "לְעָבְדָהּוּלְשָׁמְרָהּ" ( שם ב, טו ) . אנחנו לא רק עובדי הגן, אנחנו גם שומרי הגן וכל החיים החוסים בו, משימתנו היא להיות שומרי האדמה הזאת וכל הנפשות החיות עליה, בתוכה ומעליה . כדי להזכיר זאת לעצמנו, טוב שנייחד לכך יום מיוחד . וכשם שמקובלי צפת קבעו את ט"ו בשבט כיום המוקדש לתיקון יחסינו עם הצומח ובאמצעות זאת לתיקון העולם כולו, כך מתאים לייחד יום לתיקון יחסינו עם בעלי החיים החולקים איתנו את עולמנו . דווקא בימינו, כשרבים שואלים את עצמם מה ראוי לאכול וכיצד ראוי להזין את גופנו, חשוב לייחד מחשבה להתייחסות שלנו לבעלי החיים : חיות הבית, חיות המשק וחיות הבר . כפי שראינו, במשנה יש ויכוח מתי בדיוק ראוי לציין את ראש השנה למַעְשַׂר בהמה, באחד באלול או באחד בתשרי . מה עומד מאחורי כל אחד משני התאריכים ( מלבד העניין הזואולוגי גרידא ) ? כדעתם של רבי אלעזר ורבי שמעון, באחד ...  To the book