ט״ו באב: חגיגה בכרמים

בזמן > דליה מרקס 318 במילואה . היו שטענו כי המקור הקדום לשני החגים הללו היה קשור בפולחן השמש : בששת החודשים מט"ו בשבט ועד ט"ו באב, הולך כוחה של החמה וגובר, היא מַפרה את האדמה ומשביחה את פירותיה, ועל כן בט"ו בשבט נקבע ראש השנה לאילן . לעומת זאת, "מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה של חמה", ובמשך ששת החודשים הבאים, "ולא היו כורתין עצים למערכה" ( בבלי תענית לא, ע"א ) , מכאן ואילך נחים האדמה ועציה . עתה משמלאו האסמים בר והיקבים יין, עת מנוחה וצבירת כוחות היא לאדמה, והמסורת קבעה את ט"ו באב, שבו נפנו הצעירים מעבודת השדה לחגוג את עלומיהם ולהקים משפחות ( ראו עמ' 135 – 137 ) . ויש קו מקביל נוסף בין שני הימים – ט"ו בשבט מצוין שישים יום לפני חג הפסח ואילו ט"ו באב מצוין שישים יום לפני חג הסוכות . "שלא לבייש את מי שאין לו" המשנה מדגישה שבט"ו באב הוסרו המחיצות המעמדיות ובטלו ההפרדות בין נערות עניות ובין עשירות . האריג לא היה יכול לחשוף באותו ריקוד סוער את היוחסין והמעמד של כל הנערה . ברוח זו באה בתלמוד מסורת, שלפיה הנערות המיוחסות היו שואלות בגדים כל אחת ממי שנחותה במעמדה ממנה : "בת מלך שואלת מבת כהן גדול,...  To the book