מה נשתנה או מה נשנה?

183 תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 183 משאת נפש שאליה יש לשאוף . יש המבקשים גאולה צנועה, יודעים שעליהם לפעול בכל מאודם ולדעת שהתוצאות יהיו תמיד חלקיות, דהויות בהרבה מהמטרה המקווה . לתפישתי, החיים מתוך ציפייה לטוב הם חיים של מחויבות לעשייה . הידיעה שהמשיח, מעצם הגדרתו, הוא תמיד בבחינת "בֹּא יָבוֹא", מגייסת אותנו לעשייה שאין לה סוף . ואף אעז לתהות, שמא עצם היצירתיות האנושית והמאמצים לתקן את המציאות הקיימת ולאחות את שבריה כרוכים ביסודם בתקוות שאם תתגשמנה במלואן, אולי יקיץ הקץ על מאמצים אלה . אולי מעצם הגשמת החלום היה נגזר דינו להישבר, ואילו השאיפה אל הטוב נצחית היא . אכן השאיפה לגאולה איננה, וגם אל-לה להיות, שאיפה פסיבית לעזרה משמים ; שאיפה זו מתגלמת בחיים של מחויבות ועשייה . כשאנחנו חיים חיי טעם ומשמעות אנו מתחברים לצלם האלוהים שבנו . בתפילה, אנו מכריזים שעלינו : "לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי" . את הקריאה הזאת אני מבינה כקריאה לתיקון עולם, כדרישה מאיתנו להביא את הטוב שבו מן הכוח אל הפועל, ובכך להיות שותפים זוטרים במעשה הבריאה המתמשך ( ראו עמ' 291 – 293 ...  To the book