עניין של זמן: אדר א'

בזמן > דליה מרקס 162 היתה שנה צריכה להתעבר וישבו ונתנו בדבר ועמדו ולא הספיקו לומר מעוברת עד שאירע הדבר, יכול תהא מעוברת ? תלמוד לומר "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם . . . מוֹעֲדָי", קראתם "אַתֶּם" — "מוֹעֲדָי", ואם לאו, אינם מועדיי . לא היתה השנה צריכה לעבר ועיברוה אנוסים, או שוגגים או מוטעים, מנין שהיא מעוברת ? שנאמר : "אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם . . . מוֹעֲדָי" [ אתם אפילו שוגגים אתם אפילו מוטעים אתם אפילו אנוסים ] , אם קראתם "אַתֶּם" — "מוֹעֲדָי", ואם לאו אינן מועדיי . ( ספרא אמור, ט, ט ) המדרש קורא את המילה "אֹתָם" שבפסוק המתייחסת אל מועדי ה', כ"אַתֶּם", כלומר המועדים יתקדשו ככאלה אך ורק אם "אַתֶּם", ישראל, תקראו אותם מועדים . גם אם בית הדין יעבר את השנה בטעות או לא יעבר אותה כשהיא צריכה להתעבר, דינה של השנה יהיה כדין שקבע בית הדין ולא המצב הקוסמי של גורמי השמים . תהליך עיבור השנה היה סודי וידוע רק לחכמים יודעי דבר בארץ ישראל, שהיו דנים בדבר : כשהיו רבותינו נכנסים לעבר את השנה, היו נכנסים עשרה זקנים לבית המדרש ואב בית דין עימהם . נועלים את החלונות ונושאים ונותנים בדבר כל הלילה . בחצות הלילה ...  To the book