|
|
בזמן > דליה מרקס 136 נדוּן בשניים מן המפתחות : מפתח הגשמים ומפתח הלידה . שניהם 85 אבל בזה צרורים בִּצרור המפתחות האלוהי ויד אדם לא תשיגהו . מסתכם הדמיון, שכן מפתח הגשמים ומפתח הלידה אינם פותחים את אותם השערים . החקלאי הטוב יודע לאיזה פרי לקוות, יש לו הערכה מהי תשואה טובה לעמלו, אולי יש לו שאלות וספקות אבל הכלל הוא פשוט – תפוקה גדולה ככל האפשר תמורת עלוּת נמוכה ככל האפשר . האיכר עשוי "להתאהב" בפרי עמלו אבל עיקר עניינו הוא השגת כמות, איכות ומחיר טוב . ההורים הטובים, לעומת זאת, אינם יודעים בדיוק מהו הפרי הטוב שאליו הם מצפים, הם אינם מבקשים להקטין את ה"עלויות" הממשיות והסמליות של עבודתם . אנו מחזיקים בידינו תפוח יפה ויודעים שכמותו יש בשדה רבבות, אך האם אי-פעם נולד בעולם תינוק כעולל הרך שאנו מערסלים בזרועותינו בהשתאות וברוֹך, האם אי-פעם תיוולד פעוטה כמו בִּתנו ? כל אב וכל אֵם מצפים שילדיהם יהיו בריאים ומוכשרים, אהובים ושמחים ממש כשם שכל חקלאי מצפה שפירותיו יהיו רבים, עסיסיים וטובים, אבל האם יש קנה-מידה להצלחה אמיתית בגידול ילדים ? בהביאנו ילד לעולם, אנו נותנים לו ככל שביכולתנו כדי לספק את מ...
To the book |
|
|