"אם נמה העברית" - חלק א

בזמן > דליה מרקס 116 למד לכל הפחות לקרוא בעברית, יהודים התפללו בעברית, קראו בה בתורה ולמדו בה הלכה ומנהג . הם אף תקשרו עם יהודים מתפוצות אחרות באמצעות לשון הקודש . חיוּתהּשל העברית התבטאה גם בתפילות, בשירים ובפיוטים שהמשיכו להיכתב בה . העברית מעולם לא חדלה מלהיות נוכחת, אבל לא כשפת יומיום או כשפת חיים . הפיכתהּשל העברית לשפה חדשה היא ביטוי למהפכה ובה בשעה להמשכיות – היא מביעה התרסה כלפי העבר אך גם מחויבות עמוקה למורשת . הסיבה המעשית להצלחת העברית נבעה מעצם כך שהציונות הייתה ועודנה פרויקט רב-משתתפים של אנשים מארבע כנפות תבל, שדיברו בשלל שפות וניבים, והיה צורך בשפה משותפת לכולם . חידוש העברית כשפת דיבור, שתענה על צורכי החיים המודרניים ביישוב בארץ ישראל, היה כורח המציאות, פשוט כי לא הייתה שפה משותפת אחרת . ובכל זאת, הפיכתה של שפת קודש ארכאית לשפה שבה אוהבים ורבים, מתענגים וכואבים, מתמקחים, מתפלספים ומקללים בטבעיות אינה דבר של מה בכך . אי-אפשר להסבירהּבמונחים סוציולוגיים ופוליטיים בלבד . גם חוקרים מלומדים העוסקים בתחיית העברית כשפת דיבור, מודים שקשה להסביר את ההצלחה הגורפת שלה במונחים מדעי...  To the book