חגים ואוכלים (ומתווכחים)

תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 95 המשתה ומשלוח המנות "איש לרעהו" בעיר המשוחררת הופכים את חגיגת החנוכה למעין פורים שני, שאף הוא חג של הצלה מידי צר ואויב ( ומיד נראה עוד קשר קולינרי בלתי צפוי בין חנוכה לפורים ) . מנהג אכילת מאכלי הגבינה קיבל צביון של קבע כאשר הוא מוזכר בכמה חיבורים הלכתיים, ובהם בהגהות האשכנזיות של הרמ"א ( רבי משה איסרליש, 1520 – 1572 ) על "שולחן ערוך" של הרב יוסף קארו הספרדי . וכך כותב הרמ"א : "יש אומרים שיש לאכול גבינה בחנוכה, לפי שהנס נעשה בחלב שהאכילה יהודית את האויב" ( או"ח, תרע ג ) . ילדי ירושלים מברכים וזוללים יוסף יואל ריבלין, אביו של הנשיא העשירי של ישראל, ראובן ( רובי ) ריבלין, תיעד מנהג נחמד, שלפיו ילדי ירושלים נהגו לקראת החג להסתובב עם המלמדים שלהם בין הבתים, כשהם שרים שירים בלדינו ומבקשים מן התושבים מצרכי מזון . הם נהגו לברך את התורמים ולחזור לכבודם שלוש פעמים על ברכת כוהנים . מן המזון שנאסף ושאותו קנו ערכו סעודה גדולה, והביאו ברוב הדר את הסירים הגדולים אל תלמוד תורה שבעיר העתיקה . הרב הראשי הספרדי, הראשון לציון, היה עומד על בימה ...  To the book