שתי חנוכיות: שתי תפישות עולם

בזמן > דליה מרקס 90 מודלקת בהתחלה במלוא הדרה ואט-אט מאבדת את אורה עד שנשאר בה נר אחד בלבד . שיטת בית שמאי מציבה תמונת מציאות של מלאוּת ואולי שלמוּת ההולכת ונפגמת, בכל יום מורידים את הרף ומכירים ביכולותינו המוגבלות . שיטתו של בית הלל משקפת גישה אופטימית יותר לחיים – מתחילים בקטן, נר אחד בלבד, ומכאן מתקדמים ומרבים באורה יותר ויותר . כל דבר שאנו לומדים וכל מעשה שאנחנו עושים בעולם מעצים אותנו ומגדיל את אורנו . שיטה זו של בית הלל מזכירה את דבריו של ההוגה, המשורר והמורה אהרן דוד גורדון ( 1856 – 1922 ) , איש העלייה השנייה שהזכיר שניצחון האור על החושך הוא בכך שנרבה את האור . בית הלל מזכירים לנו לשאוף אל הטוב ואל הראוי ולהרבות אור בעולם . כידוע, שיטתו של הלל התקבלה להלכה, וכך נהוג להדליק את חנוכיותינו . אולם התלמוד, כדרכו, אינו מוחק את הדעה שנדחתה ומנכיח אותה בדיון . המעטת האור בחנוכייה מלמדת שניצחון צבאי וריבונות הם חשובים אולם אין בהם די, עליהם להיות מסד ליצירה של חברה צודקת . כאשר הם מתקיימים כשלעצמם הם אינם אלא עקרים ומסוכנים . לפי בן גל, המטרה החינוכית של שיטת הנרות הפוחתים והולכים היא להז...  To the book