הקדמה

הקדמה 9 אך כל הימים המיוחדים האחרים – החלים במהלך השבוע, החודש והשנה – הם כבר מעשה ידי הדת והאדם, וראש וראשון להם הוא יום השבת, מתרומותיו הגדולות של עם ישראל וספר-הספרים לאנושות כולה . עצירת המהלך היומיומי אחת לשבוע והטענת עשרים-וחמש שעות, מערב עד ערב, במנוחה ורוגע, באווירה המאפשרת עיסוקים אחרים במסגרת הפרט, הבית, המשפחה והחברה, הם צורך בסיסי של חיים שיש בהם טעם . דומה כי ללא קשר לרמת שמירת המצוות האישית, הכול יודו כי "לא דומה אור פניו של אדם כל ימות השבת ( = השבוע ) כמו שהוא בשבת" ( בראשית רבה, פרשה יא ) . והנה, אט-אט התמלאה השנה בעוד ועוד ימים מיוחדים, וכבר בתורה ( פרט לשבת וליום החודש ) מצאנו את שלוש הרגלים ( חגי טבע וחקלאות שהוטענו גם בממד היסטורי ) , את ראש השנה, "יום תרועה", ואת יום הכיפורים . על ימי הצום הכרוכים בחורבן הבית השני מעיד כבר הנביא זכריה ( ח, יט ) , ואת ימי הפורים הנחילה לנו מגילת אסתר . והנה, כשבא הצורר הגדול, המן, לגנות את עם ישראל בפני המלך אחשורוש, אמר עליהם כי "יֶשְׁנוֹעַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָוְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִ...  To the book